מהם הגורמים להיווצרות של אבנים בכיס המרה
אבנים בכיס המרה הינן גושים מוצקים אשר נוצרים בכיס המרה. רוב האבנים הינן אבני כולסטרול (80%) והיתר, הינן אבני פיגמנט (קלציום בילירובינט), חומות או שחורות. אחוז יחסית גבוה של נשים (כ-16%) סובלות מאבנים בכיס המרה לעומת מספר הגברים (כ-8%) הסובלים מאותה תופעה. הגוף מייצר סוגים שונים אבנים בכיס המרה והם: אבני כולסטרול ואבני פיגמנט.
אבני כולסטרול נוצרות כתוצאה מעודף כולסטרול בגוף, אך אינן קשורות לאכילה של מאכלים עתירי שומנים וכולסטרול. לעיתים ניתן למצוא את הסיבה להיווצרותן של אבני כולסטרול, בהסברים גנטיים שיכולים לתת מענה לשאלת היווצרותן. אבני פיגמנט, המופיעות בשני צבעים, חום או שחור, נוצרות משתי סיבות. האבנים השחורות נוצרות כתוצאה מעליה ברמות הבילירובין הלא מצומד והאבנים החומות נוצרות עקב תהליך זיהומי כרוני בכיס המרה או בדרכי המרה.
כיצד מאבחנים אבנים בכיס המרה
את האבחנה האם קיימות אבנים בכיס המרה, ניתן לעשות באמצעות אולטרסאונד והיא נחשבת לאבחנה מאד מדויקת. היא מסוגלת להגיע לזיהוי של אבנים שקוטרן הינו 1.5 מ"מ. דרכים אחרות שבאמצעותן ניתן לאבחן אבני כיס מרה, הינן באמצעות צילום בטן, שיכול להדגים אבנים המכילות סידן, או מצבים אחרים, הקשורים לכיס המרה, כמו דלקת אמפיזמטוטית של כיס המרה, או הימצאותה של קרצינומה של כיס המרה. בדיקה נוספת שבאמצעותה אפשר לאבחן אבני כיס מרה, או מצבים אחרים המתקשרים לאיבר, היא בדיקה המתבצעת ע"י חומר מסומן (DIDA, HIDA) שמופרש לדרכי המרה. דרכי המרה נצבעות בחומר אך כיס המרה עצמו אינו נצבע. במצב כזה ניתן לזהות האם קיימת דלקת שנוצרה כתוצאה מחסימת כיס המרה ע"י אבנים.
תסמינים קליניים של הימצאות האבנים בכיס המרה
הימצאותן של אבנים בכיס המרה עלולה לגרום למספר מצבים. הן יכולות לגרום לחסימה של דרכי המרה, או לדלקת של כיס המרה. אבן החוסמת את דרכי המרה, את התעלה הציסטית אשר יוצאת מכיס המרה, או חוסמת את כיס המרה עצמו, יוצרת לחץ בכל אחד מהמצבים, שכתוצאה מהלחץ, נוצר כאב קבוע קשה, שיכול להימשך בין חצי שעה למספר שעות. הכאב מלווה לרוב, בבחילות ובהקאות, עם עליה ברמות הבילירובין וה-ALP (אלקלין פוספטז).
כיצד מחליטים על הטיפול המתאים באבנים בכיס המרה
ההחלטה לגבי סוג הטיפול שיינתן במקרה של אבנים בכיס המרה, מתקבלת ע"י רופא מומחה, לאחר שהוא בדק את החולה וקיבל לידיו סדרה של בדיקות. לעיתים, הרופא יכול להסתפק בטיפול תרופתי, שיוביל לריסוק האבנים שייפלטו מהגוף לאחר טיפול תרופתי מתאים. למעשה, הטיפול התרופתי יגרום לאבנים להתפרק עד לגודל שהן ייפלטו דרך דרכי השתן. במקרים מסוימים, תתקבל החלטה לנתח את החולה, כאשר הופיעו סיבוכים כמו: פיסטולה של כיס המרה, דלקת כיס המרה, דלקת לבלב חריפה ועוד.
