רשלנות רפואית היא מצב בו רופא או גורם רפואי אחר סטה מן הסטנדרט הסביר להתנהגות במתן שירות או טיפול רפואי, וכתוצאה מכך נגרם נזק גוף למטופל. במקרה כזה, אילו מצליחים המטופל או בא כוחו להוכיח כי הייתה התרשלות בהתנהגות הרופא וכן להוכיח את קיומו של קשר סיבתי ממשי בין ההתרשלות לבין הנזק, אז בית המשפט יפסוק למטופל פיצויים בגין הנזק.
ראוי להדגיש כי שאלת הרשלנות נבחנת על ידי בית המשפט על סמך ההתנהלות של הרופא באותה סיטואציה ולא בדיעבד, דהיינו מה שעומד למבחן הוא הפעולות והתפקוד של אותו רופא בהתחשב בנסיבות באותו רגע וכיצד היה מצופה שיפעל בנסיבות הללו. רק במקרה בו התנהלות הרופא אינה סבירה ואינה מתאימה להתנהלות המצופה ממנו תחת הנסיבות, אזי פעולותיו תיחשבנה רשלניות.
יתרה מזאת, גם אילו נקבע כי הייתה התרשלות מצידו של הרופא אך לא הוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק הרפואי, אזי לא תוטל על הרופא אחריות נזיקית. לכן חשוב מאוד להוכיח לא רק שהרופא פעל ברשלנות אלא גם להוכיח את הקשר שלה לנזק.
מה צריך לעשות אדם שחש כי נפגע מרשלנות רפואית?
על כן אם אדם מרגיש כי רופא שטיפל בו התרשל בתפקידו (או כל גורם רפואי אחר – אחות, סניטר וכו'), מומלץ כי יפנה אל עורך דין רשלנות רפואית על מנת לקבל ממנו ייעוץ מדויק ופרטני באשר לנסיבות עניינו; אולם באופן כללי ניתן לומר כי כדאי להכין:
- רשימת עדי ראיה שנכחו בזירת האירוע, לרבות גורמים רפואיים נוספים שהיו במקום
- רישומים של הנאמר או נעשה באותה סיטואציה, לרבות הקלטות או צילומים, ככל שניתן להשיג כאלה
- התיק הרפואי של המטופל, המתעד את כל מהלך הטיפול בו בנסיבות המקרה
- חוות דעת רפואית מטעם מומחה מן התחום הרלוונטי
פרופ' שלמה ללצ'וק, מבכירי הכירורגים בישראל, הוא בעל ניסיון עשיר בשורה ארוכה של הליכים רפואיים ולפיכך משמש מעת לעת כעד מומחה ומספק חוות דעת רפואיות אודות תיקי רשלנות רפואית.
כך לדוגמה במקרה שבו תושבת העיר כרמיאל הגיעה לבית חולים בחיפה על מנת לבצע ביופסיה בכבד, הצוות הרפואי בחדר הניתוח הסיר בטעות חלק מן הלבלב שלה. המטופלת הגישה תביעת רשלנות רפואית כנגד שירותי בריאות כללית, ובתביעתה כיפרה כי הטעות כלל לא דווחה לה-עצמה לאחר ההליך, וכי במקום יום אשפוז אחד נאלצה להתאשפז לשבוע, לאחר מכן לעבור ניתוח חוזר, ולאחר עוד עשרים ימי אשפוז שוחררה לביתה עם נקז כשהיא סובלת מתופעות לוואי רבות.
פרופ' ללצ'וק סיפק חוות דעת רפואית מומחה בתביעה, לפיה אכן הייתה במקרה זה התרשלות שגרמה לתובעת נזק בלתי הפיך, לרבות פגיעה של ממש בתפקודה היומיומי. חוות דעת זו, יחד עם ממצאים נוספים, סייעו לחיזוק התביעה והיא הסתיימה בסופו של דבר בפשרה.
